ספרתם פעם כמה צעצועים יש לנו בבית? יותר מידי!
אנחנו קונים יותר מידי צעצועים משלל סיבות. אומרים לנו שזה תורם להתפתחות של הילד - אני לא פסיכולוגית ולכן אין לי דעה "מקצועית-מדעית", אבל יש לי ארבעה ילדים, עובדה המקנה לי ניסיון ולדעתי אין קשר בין כמות הצעצועים לבין התפתחות הילד. הצרכנות המוגזמת הזו תורמת לניפוח חשבון הבנק של היצרנים ושל רשתות השיווק, לא להתפתחות ביכולות ובכישורים של הילדים שלנו.
לא כל מה שמנסים למכור לנו אנו צריכים לקנות. אפשר גם להכין צעצועים ומשחקים לבד בבית ע"י מחזור/שימוש בחומרים שיש לנו בבית, לדוגמה: רעשנים מגביעי מעדנים, לוח דמקה שמצויר על קרטון והחיילים הם צעצועים קטנים שצבועים בלבן ושחור, גרביים וכפפות ישנות יהפכו לבובות תאטרון ועוד. בנוסף, הכנת המשחק או הצעצוע עצמו מפתחת את הכישורים היצירתיים של הילד ומחזקת את הקשר בין ההורה לילד. לכן אין הצדקה לכמויות הצעצועים הללו ואין הצדקה למחירים המופקעים שלהם בכל הרשתות.
אנחנו קונים יותר מידי צעצועים משלל סיבות. אומרים לנו שזה תורם להתפתחות של הילד - אני לא פסיכולוגית ולכן אין לי דעה "מקצועית-מדעית", אבל יש לי ארבעה ילדים, עובדה המקנה לי ניסיון ולדעתי אין קשר בין כמות הצעצועים לבין התפתחות הילד. הצרכנות המוגזמת הזו תורמת לניפוח חשבון הבנק של היצרנים ושל רשתות השיווק, לא להתפתחות ביכולות ובכישורים של הילדים שלנו.
לא כל מה שמנסים למכור לנו אנו צריכים לקנות. אפשר גם להכין צעצועים ומשחקים לבד בבית ע"י מחזור/שימוש בחומרים שיש לנו בבית, לדוגמה: רעשנים מגביעי מעדנים, לוח דמקה שמצויר על קרטון והחיילים הם צעצועים קטנים שצבועים בלבן ושחור, גרביים וכפפות ישנות יהפכו לבובות תאטרון ועוד. בנוסף, הכנת המשחק או הצעצוע עצמו מפתחת את הכישורים היצירתיים של הילד ומחזקת את הקשר בין ההורה לילד. לכן אין הצדקה לכמויות הצעצועים הללו ואין הצדקה למחירים המופקעים שלהם בכל הרשתות.
בעקבות ההתנהגות הצרכנית המעוותת שלנו שנכונה גם לתחומים אחרים בחיינו, נוצר אצלנו בבית עומס של צעצועים שאין בהם צורך. תחשבו כמה כסף, כמה מקום וכמה טרחה היינו חוסכים לעצמנו אילו היינו קונים כמות מינימלית ואיכותית של צעצועים. תאמינו לי שאני מדברת מניסיון, יש לי ארבעה ילדים וכמות הצעצועים שהצטברה אצלנו יכולה להספיק לגן שלם.
בימים אלו אני עסוקה בסינון ופינוי הצעצועים הסתמיים והשארת מספר מצומצם של צעצועים ומשחקים בבית. את הצעצועים המיותרים הללו, אני תורמת באהבה לשכניי, שלהם יש צורך אמיתי בהם. הפעולה הזו מפנה מקום בבית ובעיקר מקום בנשמה. זה גורם לי לחשוב גם על תחומים אחרים בחיים שגם בהם אנו צורכים יותר מידי. גם שם כדאי לעשות סדר בבלגן ולהגדיר מחדש את ההתנהגות הצרכנית שלנו. המשפט הידוע "פחות זה יותר" נכון לכל התחומים ולכל המינימליסטיים שבינינו.
כתוצר לוואי מהפינוי למד בני הקטן להיפרד מכמויות אין סופיות של צעצועים מיותרים, הוא למד להבדיל בין מה שחשוב לו להשאיר לבין מה שאפשר לתרום ולחלוק עם אחרים. כך הרווחנו גם פעולה חינוכית-ריגשית.
